מאיר גל
ליצור מודעה זו אומנות שמקפלת שיחה שלמה, רעיון, מוצר, שירות או מבצע ל-15 שניות של תשומת לב.
ליצור מודעה חרדית זה לעשות זאת בתוך גבולות.
פרסום או מודעה זה לא תחרות יופי [המודעה יפה או לא יפה], לא שידוכים [אהבתי לא אהבתי] וגם לא פסיכולוג [התחברתי לא התחברתי],
השאלה היחידה היא האם היא מוכרת.
העיצוב, הקופי, הפלנינג והגימיקים שם כדי לעזור ומה שלא עוזר, מפריע. אסור לנו "להתאהב" בעיצוב יפה, בחרוזים ובפוטושופ כמו שאסור לנו לחסוך בהם,
השאלה היחידה היא האם זה מסייע למטרה?
פרסום זו אומנות מגוייסת. הוא כלי שמשרת מטרה והמטרה היא למכור.
לפעמים נמכור מוצר, לפעמים שירות ולפעמים תפיסה, מפלגה, מועמד או חוויה - אבל זו המטרה.
בשביל זה משלמים לנו.
עולם הפרסום בדור הקודם היה מבוסס על פרינט [דפוס / מודעה]. מודעת העמוד הייתה הבסיס להכל אבל עם הזמן והטכנולוגיה, תשומת הלב עברה לטלוויזיה.
בכל הקשור למודעות, בגלל שהפרסום החילוני סובב סביב הטלוויזיה, רוב המודעות [הפרינט] היום הם נגזרות או השלכות שלה ולא נולדו במיוחד עבור המפגש של קורא עם עיתון. היות ואצלנו המדיה המרכזית היא העיתונות, עיקר תשומת הלב, המחשבה וההשקעה מופנים למודעת עמוד, התהליך הזה הופך את הפרינט החרדי במקרים לא מעטים לכזה שמעמיד בצל את העבודות של גדולי המשרדים בארץ.
כל מילה בסלע. חבל רק שמנהלי המותגים מעדיפים להשקיע במה שמוכר להם, ולא בעולם זר ומוזר שיביא להם הרבה יותר תוצאות...
השבמחקלאט לאט מתחילים להבין. יצרתי קשר עם כמה משרדים שמתעתדים לפרוץ בעתיד הלא מי יודע מה רחוק בפעילויות ויראליות, לא מקובלות במגזר עד היום, בשיווק גרילה, לא מוכר במגזר עד היום, ובבאזז שיראה להרבה אנשים איך צריכים להתנהג בשוק רווי ומוצף כמו זה שלנו. וזה הולך לקרות. וזה הולך להיות מעניין. וזה הולך להיות גדול. כמובן בעזרת השם, בלי נדר.
השבמחקמילים כדורבנות
השבמחקברכות על הבלוג החדש
תמשיכו להוביל את המגזר החרדי בחדשנות, קריאטיב ובעיקר בלמכור
שימו לב לאינטרנט. בסוף הוא יתפוס. עם כל הכבוד לפרינט...