יום רביעי, 6 בינואר 2010

שלא תישאר אדיש

מנדי פרומר

ברוכים הבאים לסטודיו של גל אורן BSD.
אנחנו כאן כדי שתצא מהדלת שלנו טיפה אחרת מכפי שהיית בטרם נכנסת.
יכול להיות שתצא מפה בעוויתות של צחוק.
יכול להיות שתצאי עם דמעות בעיניים.
יכול להיות שתצא מכאן שבע ורגוע, או מותש ופגוע.
יכול להיות שתצא מכאן אוהב אדם, תאב חיים, מלא עזוז ורצון להצליח.
יכול להיות שתצא מכאן מיזנטרופ, מר נפש, דחוי, מושפל וקץ בחייך.
יכול להיות שתצאי מכאן עם החלטה אמיצה שהייעוד שלך בחיים, או דווקא שלנו - הוא תפירה וערבי זמר.
יכול להיות שתצא מכאן בטריקת דלת ויכול להיות גם שבכלל לא תרצה לצאת.
אבל לא יכול להיות שתצא כאילו לא נכנסת.
אסור לנו לעבור לידך. אם זה קורה זה אומר שהתרשלנו בתפקידנו.
התפקיד שלנו הוא הרי להניע.
וכדי שזה יעבוד צריך לגעת, להצחיק, לשמח, להפחיד, לזעזע, לחבק, לבעוט, לדקור, לצרוב, לסטור, לרגש, לצעוק, ללחוש, לבחוש.
וזה כולל את כל מי שנקרה בדרכנו. גם אותך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה